2 | GEN 1:2 | והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃ |
4 | GEN 1:4 | וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃ |
5 | GEN 1:5 | ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃ |
7 | GEN 1:7 | ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃ |
9 | GEN 1:9 | ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃ |
18 | GEN 1:18 | ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃ |
20 | GEN 1:20 | ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃ |
21 | GEN 1:21 | ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃ |
23 | GEN 1:23 | ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃ |
24 | GEN 1:24 | ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃ |
25 | GEN 1:25 | ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃ |
28 | GEN 1:28 | ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃ |
30 | GEN 1:30 | ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃ |
36 | GEN 2:5 | וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ |
38 | GEN 2:7 | וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ |
40 | GEN 2:9 | ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ |
42 | GEN 2:11 | שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ |
43 | GEN 2:12 | וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ |
44 | GEN 2:13 | ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ |
45 | GEN 2:14 | ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ |
46 | GEN 2:15 | ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ |
50 | GEN 2:19 | ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ |
51 | GEN 2:20 | ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ |
52 | GEN 2:21 | ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ |
53 | GEN 2:22 | ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ |
54 | GEN 2:23 | ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ |
55 | GEN 2:24 | על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ |
57 | GEN 3:1 | והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ |
58 | GEN 3:2 | ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃ |
60 | GEN 3:4 | ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃ |
61 | GEN 3:5 | כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃ |
62 | GEN 3:6 | ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃ |
63 | GEN 3:7 | ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃ |
64 | GEN 3:8 | וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ |
66 | GEN 3:10 | ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃ |
69 | GEN 3:13 | ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ |
70 | GEN 3:14 | ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃ |
73 | GEN 3:17 | ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃ |
74 | GEN 3:18 | וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃ |
75 | GEN 3:19 | בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃ |
76 | GEN 3:20 | ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃ |
78 | GEN 3:22 | ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃ |
79 | GEN 3:23 | וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃ |
80 | GEN 3:24 | ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃ |
81 | GEN 4:1 | והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה׃ |
82 | GEN 4:2 | ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃ |
83 | GEN 4:3 | ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃ |
84 | GEN 4:4 | והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו׃ |
85 | GEN 4:5 | ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃ |
86 | GEN 4:6 | ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃ |
87 | GEN 4:7 | הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃ |
88 | GEN 4:8 | ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׃ |
89 | GEN 4:9 | ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃ |
90 | GEN 4:10 | ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃ |
91 | GEN 4:11 | ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך׃ |
92 | GEN 4:12 | כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃ |
97 | GEN 4:17 | וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃ |
98 | GEN 4:18 | ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך׃ |
99 | GEN 4:19 | ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃ |
101 | GEN 4:21 | ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב׃ |
102 | GEN 4:22 | וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה׃ |