4	GEN 1:4	וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃
10	GEN 1:10	ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃
12	GEN 1:12	ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃
16	GEN 1:16	ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃
18	GEN 1:18	ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃
21	GEN 1:21	ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃
25	GEN 1:25	ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃
31	GEN 1:31	וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׃
36	GEN 2:5	וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃
39	GEN 2:8	ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃
40	GEN 2:9	ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃
43	GEN 2:12	וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃
48	GEN 2:17	ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃
49	GEN 2:18	ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃
61	GEN 3:5	כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃
62	GEN 3:6	ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃
78	GEN 3:22	ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃
80	GEN 3:24	ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃
87	GEN 4:7	הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃
102	GEN 4:22	וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה׃
140	GEN 6:2	ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃
162	GEN 7:2	מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו׃
164	GEN 7:4	כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃
168	GEN 7:8	מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה׃
188	GEN 8:4	ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃
195	GEN 8:11	ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃
204	GEN 8:20	ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃
226	GEN 9:20	ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃
230	GEN 9:24	וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃
241	GEN 10:6	ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען׃
260	GEN 10:25	ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן׃
261	GEN 10:26	ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח׃
264	GEN 10:29	ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן׃
294	GEN 11:27	ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט׃
298	GEN 11:31	ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם׃
303	GEN 12:4	וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃
304	GEN 12:5	ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃
307	GEN 12:8	ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃
312	GEN 12:13	אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃
315	GEN 12:16	ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃
320	GEN 13:1	ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה׃
324	GEN 13:5	וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים׃
326	GEN 13:7	ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ׃
327	GEN 13:8	ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו׃
329	GEN 13:10	וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער׃
330	GEN 13:11	ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃
331	GEN 13:12	אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם׃
332	GEN 13:13	ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃
333	GEN 13:14	ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃
344	GEN 14:7	וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר׃
349	GEN 14:12	ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃
350	GEN 14:13	ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם׃
353	GEN 14:16	וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם׃
360	GEN 14:23	אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם׃
366	GEN 15:5	ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃
372	GEN 15:11	וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃
376	GEN 15:15	ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃
378	GEN 15:17	ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃
387	GEN 16:5	ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך׃
388	GEN 16:6	ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה׃
429	GEN 18:4	יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃
432	GEN 18:7	ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃
444	GEN 18:19	כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃
445	GEN 18:20	ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃
450	GEN 18:25	חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃
459	GEN 19:1	ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃
462	GEN 19:4	טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃
463	GEN 19:5	ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃
464	GEN 19:6	ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃
466	GEN 19:8	הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃
467	GEN 19:9	ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃
468	GEN 19:10	וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃
469	GEN 19:11	ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃
470	GEN 19:12	ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃
472	GEN 19:14	ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃
473	GEN 19:15	וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃
475	GEN 19:17	ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃
476	GEN 19:18	ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃
477	GEN 19:19	הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃
478	GEN 19:20	הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃
480	GEN 19:22	מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃
481	GEN 19:23	השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃
482	GEN 19:24	ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃
484	GEN 19:26	ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃
486	GEN 19:28	וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃
487	GEN 19:29	ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃
488	GEN 19:30	ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃
494	GEN 19:36	ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃