2	GEN 1:2	והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃
11	GEN 1:11	ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃
12	GEN 1:12	ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃
20	GEN 1:20	ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃
21	GEN 1:21	ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃
22	GEN 1:22	ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃
24	GEN 1:24	ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃
28	GEN 1:28	ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃
29	GEN 1:29	ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃
30	GEN 1:30	ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃
37	GEN 2:6	ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃
38	GEN 2:7	וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃
41	GEN 2:10	ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃
42	GEN 2:11	שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃
45	GEN 2:14	ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃
50	GEN 2:19	ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃
52	GEN 2:21	ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃
54	GEN 2:23	ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃
58	GEN 3:2	ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃
59	GEN 3:3	ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃
61	GEN 3:5	כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃
62	GEN 3:6	ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃
63	GEN 3:7	ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃
64	GEN 3:8	וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃
70	GEN 3:14	ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃
71	GEN 3:15	ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃
75	GEN 3:19	בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃
78	GEN 3:22	ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃
80	GEN 3:24	ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃
83	GEN 4:3	ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃
85	GEN 4:5	ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃
86	GEN 4:6	ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃
87	GEN 4:7	הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃
91	GEN 4:11	ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך׃
94	GEN 4:14	הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃
96	GEN 4:16	ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן׃
101	GEN 4:21	ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב׃
103	GEN 4:23	ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃
107	GEN 5:1	זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃
138	GEN 5:32	ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת׃
139	GEN 6:1	ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם׃
142	GEN 6:4	הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃
145	GEN 6:7	ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃
148	GEN 6:10	ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת׃
149	GEN 6:11	ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃
151	GEN 6:13	ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ׃
152	GEN 6:14	עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃
154	GEN 6:16	צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה׃
159	GEN 6:21	ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃
161	GEN 7:1	ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׃
163	GEN 7:3	גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ׃
164	GEN 7:4	כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃
167	GEN 7:7	ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול׃
171	GEN 7:11	בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו׃
173	GEN 7:13	בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה׃
174	GEN 7:14	המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף׃
178	GEN 7:18	ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים׃
182	GEN 7:22	כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו׃
183	GEN 7:23	וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה׃
190	GEN 8:6	ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃
192	GEN 8:8	וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃
193	GEN 8:9	ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃
195	GEN 8:11	ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃
196	GEN 8:12	וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃
197	GEN 8:13	ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃
201	GEN 8:17	כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃
203	GEN 8:19	כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃
207	GEN 9:1	ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃
210	GEN 9:4	אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃
211	GEN 9:5	ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃
212	GEN 9:6	שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃
213	GEN 9:7	ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃
216	GEN 9:10	ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃
218	GEN 9:12	ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃
221	GEN 9:15	וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃
222	GEN 9:16	והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃
224	GEN 9:18	ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃
225	GEN 9:19	שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃
229	GEN 9:23	ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃