1	GEN 1:1	בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃
2	GEN 1:2	והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃
10	GEN 1:10	ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃
11	GEN 1:11	ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃
12	GEN 1:12	ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃
15	GEN 1:15	והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃
17	GEN 1:17	ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃
20	GEN 1:20	ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃
22	GEN 1:22	ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃
24	GEN 1:24	ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃
25	GEN 1:25	ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃
26	GEN 1:26	ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃
28	GEN 1:28	ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃
29	GEN 1:29	ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃
30	GEN 1:30	ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃
32	GEN 2:1	ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃
35	GEN 2:4	אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃
36	GEN 2:5	וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃
37	GEN 2:6	ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃
40	GEN 2:9	ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃
42	GEN 2:11	שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃
43	GEN 2:12	וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃
44	GEN 2:13	ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃
47	GEN 2:16	ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃
48	GEN 2:17	ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃
57	GEN 3:1	והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃
58	GEN 3:2	ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃
59	GEN 3:3	ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃
62	GEN 3:6	ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃
64	GEN 3:8	וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃
67	GEN 3:11	ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃
68	GEN 3:12	ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃
73	GEN 3:17	ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃
74	GEN 3:18	וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃
78	GEN 3:22	ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃
80	GEN 3:24	ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃
83	GEN 4:3	ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃
87	GEN 4:7	הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃
92	GEN 4:12	כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃
94	GEN 4:14	הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃
96	GEN 4:16	ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן׃
142	GEN 6:4	הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃
143	GEN 6:5	וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃
144	GEN 6:6	וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו׃
149	GEN 6:11	ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃
150	GEN 6:12	וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׃
151	GEN 6:13	ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ׃
152	GEN 6:14	עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃
155	GEN 6:17	ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע׃
163	GEN 7:3	גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ׃
164	GEN 7:4	כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃
166	GEN 7:6	ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ׃
170	GEN 7:10	ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ׃
172	GEN 7:12	ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה׃
174	GEN 7:14	המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף׃
177	GEN 7:17	ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ׃
178	GEN 7:18	ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים׃
179	GEN 7:19	והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים׃
181	GEN 7:21	ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם׃
183	GEN 7:23	וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה׃
184	GEN 7:24	ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום׃
185	GEN 8:1	ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃
187	GEN 8:3	וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃
190	GEN 8:6	ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃
191	GEN 8:7	וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃
193	GEN 8:9	ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃
195	GEN 8:11	ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃
197	GEN 8:13	ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃
198	GEN 8:14	ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃
201	GEN 8:17	כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃
203	GEN 8:19	כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃
206	GEN 8:22	עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃
207	GEN 9:1	ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃
208	GEN 9:2	ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃
213	GEN 9:7	ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃
216	GEN 9:10	ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃
217	GEN 9:11	והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃
219	GEN 9:13	את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃
220	GEN 9:14	והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃
222	GEN 9:16	והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃
223	GEN 9:17	ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃
225	GEN 9:19	שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃
228	GEN 9:22	וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃
230	GEN 9:24	וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃
243	GEN 10:8	וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ׃
245	GEN 10:10	ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער׃